תוך כדי שאני כותב מילים אלו אני חווה התרגשות והכרת תודה עצומה.
אני יליד 82, אב לשלושה. מתגורר במצפה מתת.
בוגר 8shields institute מדריך בשומרי הגן, מתכנן פרמקלצ'ר.
במשך שלושת העשורים הראשונים של חיי אני זוכר את עצמי מתהלך אם תחושה של בידוד. כל מה שקורה סביבי נראה כחסר משמעות או לא נראה כלל.
בתור ילד שגדל בעיר ועבר לכפר ההרגשה הזו רק הלכה והתעצמה. משהו תמיד היה חסר. לא ידעתי מה הצמחים שמקיפים אותי, לא ידעתי מי החיות הסובבות אותי, לא ידעתי בדיוק מה הדרך הנכונה לפנות לקהל בני האדם העומד סביבי.
כאשר נולדה בתי הבכורה החלטתי שלא עוד. אני חייב לפתח בי כלים לראות את העולם ולהכיר אותו טוב יותר, להצליח לראות יותר, להכיר לעומק. היום אני יודע שזאת היית כמיהה אנושית ובסיסית לחיבור.
הרגשתי צורך בלתי נשלט לפתח בי את היכולת להעביר לילדיי ידע בסיסי על מה שסובב אותנו.
הרגשתי צורך להעניק להם חיים של חיבור.
זה הרגיש כמו הכרח. עשיתי ניסיונות רבים כדי ללמוד ולהבין את העולם שסביבי. כך הגעתי, לפני כ16 שנה ללימודי הפרמקלצ'ר ואז לשומרי הגן.
כעבור מספר שנים של הדרכה בארגון מעורר ההשראה הזה הגעתי שוב לאותה הנקודה. משהו חסר. הידיעה וההבנה שלי פגשה קיר חדש וגבוה שדרכו לא הצלחתי לראות. למזלי הרב הכרתי (בזכות אורי ערד וטאווה גורן חיטין) את 8 shields institute ואת "שפת הציפורים".
העיניים נפתחו לרווחה, הבנה של המערכות הפעולות סביבי החלה לחלחל והקיר נעלם, התמוסס.
היום אני מעביר קורסים בשפת הציפורים, עוסק בליווי מורים וצוותים חינוכים במסגרות חינוך יער, שותף להסבת אקדמאים למחנכי יער ותמיד מקפיד להישאר תלמיד. כי מורה טוב הוא קודם כל תלמיד!
הציפורים הן אלו שעזרו לי לפורר את הקיר ולפתוח בפני את השער אל עולם שלם והדגם של שמונת המגינים עזר לעשות בכל זה סדר. כך נפתח לו עולם של הקשבה לכל. תודה רבה לכל הנסיבות המורים והחברים שהובילוני עד כאן.
תודה רבה לציפורים.