איזה כיף זה להיות זקנה ועוד יותר, להיות זקנה בשבט, בקהילת שפת הציפורים.
גדלתי בכפר בחצר האחורית צמחו בגאון שני עצי זית בני 400 שנה, גידלנו ירקות
בגינת הירק ובעלי חיים .כשבגרתי יצאתי לעולם הרחב ולאחר שנות נדודים גיליתי
כי יעודי בחינוך הפתוח. שבתי והעמקתי בעולם האקדמיה בהכשרת פרחי הוראה.
לקראת פרישה, בגיל שבו שוב לא יודעים מה נעשה כשנהיה גדולים, קבלתי הצעה
לבוא ללמוד את שפת הציפורים. את השפה אני עדיין לומדת בסקרנות מרובה.
ויחד עם א.נשי הקהילה, יושבת ביער סביב המדורה וטווה קורים עדינים אל כל
ההוד הנגלה סביבנו.